במשך מאות בשנים, התייחסה הרפואה העתיקה אל האדם כאל מכלול, גוף ונפש שהולכים יד ביד, והופכים את האדם למי (ולמה) שהוא. אחר כך, הגיעה הרפואה המודרנית, ובמנותק לגמרי מהפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה וזרמי המשנה שלהן (שמתמקדים ועוסקים בבריאות הנפש), שמה את צידו הפיזיולוגי של האדם במרכז התעניינותה, מבלי להקצות עניין רב לנפשו של האדם וליחסי הגומלין שמנהלים הגוף והנפש. כך, שבמרבית המקרים, אם תיגשו אל רופא משפחה מודרני קונבנציונאלי ותתלוננו שאתם סובלים מכאב גב או מצוואר תפוס, סביר מאד להניח שהוא יתחיל בשלילת רשימה ארוכה של גורמים פיזיים ומצבי בריאות שונים, לפני שיעלה בדעתו הצורך (אם בכלל יעלה בדעתו) שהגורם האמיתי לכאב הגב שלכם עשוי להיות, למעשה, סטרס, לחץ – מצב נפשי.
מה הקשר בין סטרס לכאבי גב, שכמות או צוואר?
במצבי סטרס קיצוניים, כשהאדם חש כי הוא מצוי בסיטואציה בעייתית המאיימת עליו (בין אם גורם האיום הוא אמיתי / פיזי או שהוא מדומיין / נפשי), כל מערכות הגוף שלנו נכנסות בעוצמה ומתאגדות במטרה אחת משותפת – להגן על האדם ועל עצם קיומו. תגובה השרדותית זו הינה שריד לימים הקדומים בהם הסכנות ארבו לאבותינו הקדמונים בכל מקום. בסיטואציה זו, מצבו הנפשי של האדם שבסכנה גורם לכל המערכות בגופו להפוך לערניות, ממוקדות ודרוכות, בכדי להצילו מהאיום המרחף עליו. כשהגוף נכנס למצב מגננה / מתקפה, כל מערכות הגוף משנות את אופן פעולתן הרגיל ופועלות בצורה שונה – כל השרירים נדרכים, קצב הלב עולה והדם מוזרם ביתר-שאת בכדי להעביר את האנרגיה הנדרשת לפעולתם של השרירים – הגוף-כולו הופך למוכן להתגונן או להילחם. אותם שרירים הפועלים יותר מהרגיל, עלולים להיתפס ולגרום לכאבים בשרירי הגוף השונים, למשל, כאבים בשרירי הגב.
הלחץ מאתגר את הגוף בפעילות המאומצת, כשמצד אחד הוא מאפשר לנו להתחמק מהאיום המרחף עלינו, והצד השני של המטבע, הוא מותיר בידינו את האופציה להילחם בו. לתפקוד במצב המאומץ ישנה השפעה מכרעת על שרירי הגב, הכתפיים והשכמות – אזורים הידועים בכך שהם נתפסים כתוצאה מהסטרס. אבל הכאב עלול גם להיות מוקרן לאזורים אחרים, הקרובים לאזורים בהם הלחץ בא לידי ביטוי מובהק ומושפעים מהם, וכך, נגלה ש"פתאום" נתפס לנו הצוואר או שכואב לנו העורף, בלי כל סיבה הגיונית הידועה לנו.
למעשה, הגוף שלנו אינו בנוי להתמודדות מתמשכת לאורך זמן עם לחץ מסוג כזה, וגם במינונים קטנים בתדירות גבוהה, החשיפה המתמשכת ללחץ ולסטרס גורמת לשחיקה רצינית, תוך שהיא משפיעה, הן על הגוף והן על הנפש. כך שאם רשימת השמות של כדורי הרגעה (כמו קלונקס, סרוקוול, רספרדל, אלפלריד או קסנקס) מוכרת לכם, יש מצב טוב, שבמקביל לחרדות, סטרס או לחץ, אתם גם סובלים מהפרעות שינה, מכאבי גב, משרירים תפוסים או מצוואר תפוס.
כי, כמו שהזכרנו קודם, הכל קשור זה לזה בגוף האנושי…
רוגע – איך, בעצם, מגיעים אליו?
כדורי הרגעה (כמו קלונקס, סרוקוול, רספרדל, אלפלריד או קסנקס) יכולים לספק פתרון טוב עבור מי שהרופא רושם אותם למענו. אבל גם הם, אינם מספקים פתרון קסם, שכן, בצד ההקלה על הסטרס או הלחץ ממנו אתם סובלים, יש להם גם (כמו כמעט לכל תרופה תעשייתית) תופעות לוואי שונות ומשונות. בואו ניקח, למשל, את התרופה המוכרת ביותר כיום בתחום כדורי הרגעה, קלונקס.
הנה מספר שורות המצוטטות מהעלון הנלווה לתרופה ומפרט את תופעות הלוואי הכלליות יותר שלה (יש גם אזהרות פרטניות הנוגעות לחולים במחלות מסוימות, אבל עליהן, ויתרנו לכם) –
"• יש חשיבות רבה במעקב רפואי צמוד, בנטילת תרופה זו. לפיכך כאשר הינך נוטל/ת תרופה זו, יש להקפיד ולפנות לרופא לאחר 2 – 4 שבועות, כיוון שהטיפול נועד לתקופות זמן קצרות בלבד.
• שימוש ממושך בתרופה זו עלול לגרום לכך שהשפעת התרופה תפחת. שימוש זה עלול גם לגרום לתופעה קשה של תלות, בה יתקשה החולה להפסיק נטילת התרופה.
• הפסקה בלתי מבוקרת של הטיפול עלולה להיות מלווה בתופעות גמילה כגון: מתח, עצבנות, בלבול, רעד, נדודי שינה, כאבי בטן, בחילות, הקאות, זיעה, עוויתות.
• לעיתים, שימוש ממושך בתרופה זו עלול לגרום לשינויים בדפוסי ההתנהגות ולמחשבות טורדניות.
• קשישים: מומלץ להיזהר בעת הליכה, כיוון שהתרופה פוגמת בערנות ולעיתים בתיאום תנועות הגוף, ועל כן יש חשש למעידות ונפילות. "
בעלון השלם (והמלחיץ) של קלונקס תוכלו לעיין כאן.
במאמר מוסגר נוכל לגלות לכם, שאמנם, ציטטנו, ספציפית, מהעלון של קלונקס, אבל גם התרופות האחרות שהזכרנו מצוידות ברשימות תופעות לוואי "מרשימות" לא פחות, כך שמי שמסוגל להסתדר בלעדיהן או שיכול לדחות את נטילתן – טוב יעשה אם יעשה זאת.
אז מה, בכל זאת, ניתן לעשות?
רוגע – פתרונות שהם מעט פחות "תרופתיים"
ככלל, חשוב להקפיד ולעשות כל דבר שמסוגל לגרום להרפיית השרירים – עיסויים מסוגים שונים, יוגה, טיפולי רפואה משלימה, פעילות ספורטיבית מבוקרת, או, אפילו להקפיד על ישיבה בצורה נכונה שמפחיתה את הלחץ המוטל אל חוליות השלד ועל שרירי הגוף. פעילויות כגון אלו מסוגלות לסייע לתהליכים הפיזיים הלא בריאים המתרחשים בגוף במצבי לחץ, אולם, במקרה של סטרס או לחץ מתמשך, הן לא בהכרח יצליחו לפתור את הבעיה מיסודה. מצפי לחץ והתקפי חרדה אמיתיים ידרשו ייעוץ עם איש מקצוע מוסמך, המתמחה בטיפול במצבים דומים. בדומה לכך, אף הטיפול בתופעת הלוואי של הסטרס (כאבי הגב, לדוגמה) ישתנה בהתאמה לסיבות שבגללן היא נגרמה, כך שלא תזדקקו, למשל, לטיפולי פיזיותרפיה למשך תקופה ארוכה. יתכן שיספיק לכם טיפול נקודתי למשך תקופה מסוימת. חשוב לציין, כי בכל מקרה שבו הכאב נמשך מעל למספר ימים (בין אם הוא נובע מסטרס ובין אם הוא נובע מסיבה פיזית), מומלץ מאד לגשת לבדיקה ואבחון, לפחות, אצל רופא המשפחה, שכן, אחר האבחון הראשוני, רופא משפחה מסוגל לדעת מספיק על הבעיה בכדי להפנות אתכם לטיפול המתאים לכם, על פי מצבכם הרפואי / הנפשי והגורם לו.
פתרון טוב נוסף שאף הוא אינו תרופתי, עשוי להציע לכם מזרן איכותי וטוב. שהרי כבר סיכמנו שגוף ונפש הולכים יחד, ואם אתם בסטרס / לחץ / סובלים מחרדות או שכואבים לכם הגב / הצוואר / השרירים, ברור לגמרי שלאחד מהגורמים ישנה השפעה על הגורם האחר. וכתוצאה מכך, שנת לילה בריאה על מזרן איכותי עשויה, בחלק גדול מהמקרים, לצוד עבורכם גם את שתי הציפורים במכה אחת.
