כפי שבוודאי שמתם לב, בשנים האחרונות, הכלכלה הכלל-עולמית שרויה במצב חוסר ודאות לגבי האירועים וההתרחשויות בעתיד. עבור המשקיעים (במיוחד המשקיעים בהיקפי ההשקעות הגדולים יותר) זהו מצב שעלול להיות רגיש במיוחד, והוא גם הסיבה המהותית לכך שמשקיעים רבים מחשבים מסלול מחדש במטרה לחפש אפיקי השקעה בטוחים ויציבים יותר ותכנון פיננסי מקצועי המתאים יותר לעידן אי הוודאות הפיננסית הכללית שבו אנחנו מתפקדים.
ההשפעות הישירות והעקיפות על המשקיעים של המאורעות הפיננסיים האחרונים (שמיד נציין את המשמעותיים שבהם) לא תאחרנה לבוא. ולכן, כיום, הרבה יותר מבעבר, עולה הצורך בחשיבותו של תכנון פיננסי מקצועי ונבון.
העלאת הריבית בתחילת שנת 2023
בתחילת חודש ינואר השנה, התבשרנו כי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה על העלאת הריבית ב-0.5 נקודות האחוז, כך שלאחר העלאה זו, תעמוד הריבית הנוכחית על רמה של 3.75%. במקביל, פרסם בנק ישראל את תוכניתו להאצת הצמיחה במשק המתייחסת לצירי הפעולה האסטרטגיים המומלצים לממשלה ה-37, הממשלה הנכנסת.
לאחר כמעט שלוש שנים, בהן ריחפה מעל ראשה של מדינת ישראל (בדומה לראשן של שאר מדינות העולם), עננת הקורונה, התחזית של בנק ישראל הפעם נשמעה מעט יותר אופטימית, שכן, מבחינות שונות, הצליח המשק הישראלי להדביק פערים מסוימים שיצרה תקופת חוסר הוודאות, שמקורה בקורונה ובאירועים נוספים שהתרחשו בעולם בשנים אלו (המלחמה באוקראינה, למשל).
הריסון המוניטרי שגרם להעלאת הריבית בשנת 2022
ריסון מוניטרי שבוצע בשנה הקודמת התבצע, בעיקר, באמצעות העלאתה של הריבית המוניטרית בארבע החלטות ריבית במחציתה השנייה של השנה. הריבית עלתה ב-2.50 נקודות האחוז, מ-0.75% (בחודש יוני 2022) ועד לשיעור של 3.25% בסוף השנה. בינואר 2023 עלו שיעורי הריבית ב-0.50 נקודות האחוז, וכרגע, כאמור, הם עומדים על 3.75%. מדיניות זו שהופעלה כל ידי בנק ישראל היוותה המשך ישיר לתהליך שבו נקט בנק ישראל החל משנת 2021. כלומר, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בחרה לנקוט, בדומה לבנקים המרכזיים האחרים בעולם, במדיניות Front Loading – מדיניות הקדמת העלאת ריבית באופן אגרסיבי בשלב מוקדם, ובהמשך – מיתון ההעלאות, בכדי להשפיע על ציפיות האינפלציה.
מדיניות Front Loading של בנק ישראל
הצורך בהעלאת הריבית פותח בפני בנקים מרכזיים בעולם מספר דרכי פעולה שונות, אחת מהן, היא אותה מדיניות Front Loading שבה בחר בנק ישראל לנקוט. למשל, במקרים בהם בנק מרכזי במדינה מסוימת צופה כי יתעורר צורך בהעלאת הריבית בסך כולל של 3% עד למועד מסוים, הוא יבחר שלא להעלותה בשיעורים שווים לאורכה של כל אותה תקופת זמן, אלא יבצע את ההעלאות הגדולות יותר בתחילת התהליך, ובהמשך יעבור להעלאות המתונות. במסיבת העיתונאים שנערכה באוקטובר 2022 ועסקה בהעלאה החדה של (העלאה בשיעור של 0.75% נקודות האחוז שהעמידה את הריבית על שיעור של-2.75%) אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון, כי אותן העלאות מהירות וחדות של הריבית בתחילתה של הדרך תשפענה במהירות על ציפיות האינפלציה, דבר שבעיני הוועדה המוניטרית הינו אחד מהפרמטרים המרכזיים במדיניות המוניטרית ובפעילות התקינה של הכלכלה. עוד הוסיף הנגיד, כי צעד זה בכוונתו למנוע מישראל להגיע לרמות האינפלציה של חלק מהמדינות באירופה, ונקיטת מדיניות זו תאפשר להימנע בעתיד מההגעה לריביות הגבוהות יותר ולמצב של אינפלציה חדה.
כאן, נזכיר כי על אף שמחציתה השנייה של 2022 התאפיינה בישראל בסביבות אינפלציה גבוהה, יחסית לשנים הקודמות (האינפלציה השנתית עמדה בחודש נובמבר על 5.3%), שיעור אינפלציה זה מוגדר כנמוך יותר משיעורי האינפלציה הקיימים במרבית המדינות המפותחות.
