איך שלא תכנו זאת – אינסומניה, נדודי שינה, הפרעות שינה או קושי להירדם, אין ספק כי שינה שאינה איכותית משפיעה על כל מהלך היום שלנו. אבל יתרה מכך, ישנם מחקרים רבים שמוכיחים, כי קשיי הירדמות או שנת לילה שאינה איכותית לא רק משפיעים על ההווה שלנו (כלומר, על היום שמגיע לאחריהם), אלא שיש להם גם השפעות עתידיות מרחיקות לכת. למשל, מחקרים שנערכו במרכז חקר השינה באוניברסיטת קליפורניה, מצא קשר הדוק בין החוסר בשינה לבין מחלות ומצבי בריאות שונים, ביניהם – אלצהיימר, סוגי סרטן מסוימים (למשל, סרטן המעי, סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן רירית הרחם), השמנת-יתר, סוכרת ובמצבים הקשורים לבריאות הנפשית. בסדרת מחקרים זו, התגלה גם כי שנת לילה שאורכה הוא פחות משמונה שעות, עלולה לגרום לצמצום של עד ל-70% במספר התאים שתפקידם הוא המלחמה בתאים הסרטניים שמופיעים בגוף. בהמשך לכך ועל בסיס נתוני מחקרים מדאיגם אלה, קבע ארגון הבריאות העולמי כי עבודה הכוללת כל סוג של משמרות לילה עלולה להוות גורם מסרטן פוטנציאלי ויש להתייחס אליה בהתאם לכך.
בנוסף לסיכונים ארוכי-הטווח, קשיי הירדמות וחוסר בשינה מנמיכים את רמות האנרגיה של הגוף ומעלים את הסיכון לחלות. לדוגמה, אצל בני 45 ומעלה שישנים שנת לילה שאורכה הוא פחות משש שעות לאורך זמן, נצפה סיכון של 200% לשבץ ו / להתקפי לב בשלב כלשהו של חייהם, וזאת, בהשוואה לבני גיל זה ששנת הלילה שלהם הינה בת 7-8 שעות. חלק ניכר מהאשם בנתון זה מקושר ללחץ הדם הגבוה, שמחקרים מורים כי כאשר חוסר בשעות שינה מעלים אותו ואת קצב פעימות הלב). אם כן, המחסור בשינה פוגע בגוף באופן רוחבי, מהשליטה יעילה של גופנו בלחץ הדם וברמות הסוכר בדם, דרך הפגיעה במערכת החיסונית וכלה ביציבות המצב הנפשי והיכולת שלנו להתמודד עם האתגרים היומיומיים, הקטנים והגדולים, שהחיים מרבים להציב לנו. החוסר בשינה, אגב, נחשב גם לאחד הגורמים המוכרים והידועים המקושרים, ישירות ובעקיפין, לתאונות דרכים, אבל אין לנו צורך להתפזר יותר מידי – די להסתפק בהכרת הנזקים המיידיים והעתידיים לבריאות הגוף והנפש בכדי להבין שיש כאן בעיה שיש לטפל בה!
מה, בעצם, מוגדר כהפרעות שינה?
המדע מגדיר את הפרעות השינה כסיטואציות בהן ישנו לאדם קושי להירדם, קושי להתעורר (על אף שעות שינה מספקות) או שהוא מתקשה לקיים שינה איכותית לאורך פרק הזמן הנדרש. את הפרעות השינה ניתן לחלק לשלוש קבוצות המתייחסות להפרעות השינה הראשיות (שבהן הפרעת השינה, לכשעצמה, היא האבחנה המרכזית הדורשת) וקבוצת הפרעות השינה המשניות (שנלוות להפרעה מסוג אחר):
הפרעות השינה הראשיות:
הפרעות אל-שינה (אינסומניה – Insomnia) – נדודי שינה (או, אינסומניה, בשפה המקצועית) מאופיינים בחוסר בשעות שינה. כפי שציינו קודם, שינה מהווה כלי בדיקה רגיש המסוגל להעיד על מצבו הנפשי / הרגשי / המנטאלי של אדם. מצבים של מתח או חרדה, מצבי רוח שונים ואפילו מחשבות שמעסיקות את האדם, משפיעים בצורה ישירה ומכרעת, לא רק על איכות שנת הלילה, אלא אף על עצם היכולת להירדם. אינסומניה תאובחן באמצעות תלונות על קשיי הירדמות או, לחילופין, תלונות הנוגעות לשינה שאינה איכותית (ולכן, גם אינה יעילה) במשך פרק זמן מינימאלי, שאינו פחות מחודש. בניגוד לתופעות יתר-השינה (שלרוב, מקורן הוא פיזיולוגי), תופעות אל-השינה, לרוב, תקושרנה לקשיים הנפשיים, והאבחון שלהן, מסתמך, בעיקר על תלונות ועדויות של האדם הסובל מהן (שהן, כמובן, סובייקטיביות לגמרי, ולכן, גם נלקחות בסוג של עירבון מוגבל על ידי הרופאים). קשיי הירדמות מסוג זה, לרוב, יטופלו באמצעות כדורי שינה
הפרעות יתר-שינה (היפרסומניה – Hypersomnia) – הפרעות מסוג זה תתבטאנה בעייפות הכרונית והנטייה להירדם במשך שעות היום, על אף מספר שעות מספק שכוללת שנת הלילה.
הפרעות יתר-השינה (בשל העייפות הכרונית הגוררת עימה את הנטייה להרדמות בשעות שאינן מוקצות לשינה) גורמות לסובל מהן למצוקה משמעותית, והן יוצרות הפרעה לתפקודו התקין של האדם במסגרת השגרה הקבועה שלו. גם התלונות על הפרעות יתר-שינה מתוחמות בפרק זמן מינימאלי בן כחודש ימים, כשהתלונות הנפוצות הנלוות להן מתייחסות לחוסר בריכוז, לחוסר במרץ, למצבי רוח ירודים ולהתנהגות, שבאופן כללי, עשויה להזכיר את התנהגותו של אדם המתמודד עם דיכאון. על מנת לאבחן היפרסומניה, חשוב, ראשית, לוודא כי למצבו של האדם אין הסבר או סיבה אחרת (כדוגמת הפרעת שינה, הפרעות נפשיות, בעיות רפואיות אחרת, או שמצב זה אינו מגיע בשל שימוש בחומרים שלהם השפעה על מערכות הגוף השונות, ובעיקר, מערכת העצבים). בחלק גדול מהמקרים, יטופל האדם בתרופות בעלות השפעה ממריצה.
הפרעות שנלוות לשינה (פאראסומניה – Parasomnia) – תופעות או התנהגויות שאינן שגרתיות המתרחשות במהלך השינה ו / או בשלבים השונים שבין השינה להתעוררות. לדוגמה, דיבור או הליכה מתוך שינה, חריקת השיניים או סיוטים.
הפרעות השינה המשניות
רשימה של הפרעות שנלוות להפרעות נפשיות אחרות, למצבים בריאותיים ו / או לשימוש בחומרים שלהם ישנה השפעה כלשהי על מערכת העצבים המרכזית, כדוגמת קפאין, תרופות, אלכוהול, סמים וכיו"ב. למשל, דום נשימה בשינה הוא אחד מהמצב המשויכים למשפחת הפרעות שינה משניות זו.
הגורמים להפרעות בשינה וכיצד המזרן שלכם קשור לכך?
כפי שבוודאי הבנתם כבר בשלב זה, הפרעות שינה עשויות לנבוע ממגוון נרחב מאד של סיבות אפשריות וטריגרים רבים. למשל, מצבי חרדה, לחץ או מתח מוגבר, פעילות ספורטיבית המבוצעת בסמוך לשינה וגם משקאות שמכילים קפאין, תרופות שונות שמשבשות את מהלכי השינה התקינים, צריכת סמים וכד'. אבל, אחת מהסיבות הבולטות והבסיסיות ביותר לשינה שאינה איכותית טמונה דווקא באמצעי שאליו אנחנו מתייחסים בשוויון נפש – המזרן שלנו.
זאת, מאחר והמזרן שעליו אנחנו ישנים בעת שנת הלילה שלנו הוא הרבה יותר מאשר "סתם" עוד מצע שעליו אנו מנחיתים את גופנו היגע בסוף יום ארוך, והוא גם משחק תפקיד משמעותי מאד במצב בריאותנו הכללי, ביכולות התפקוד התקינות שלנו וגם – באיכות השינה. כך, למשל, שלא רק מי שנזקק למזרן אורטופדי בשל נטייה מאובחנת לבעיות גב צריך לבחור את המזרן שלו בקפידה, אלא כל אדם המעוניין לצמצם את הסיכון להתפתחות הפרעות שינה צריך לעשות כן.
מזרון שאינו איכותי או מזרן מתוצרת מפוקפקת עלול לפגוע בבריאות של הישן עליו, לא פחות.על אף שהדבר נחשב כ"נחוץ" עבור הסובלים מבעיה פיזית ספציפית (כדוגמת כאבי גב או כאבי צוואר), הוא חשוב גם למי שהתמזל מזלו ואינו סובל מבעיה כזו, ולו רק בשל יכולתו למנוע הפרעות שינה.
