בר ים – כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

סביר מאוד להניח שאתם מכירים בר ים ואפילו אכלתם אותו מבלי לדעת, פשוט כי השם המקובל שלו הוא לברק. אותו אתם בטח יותר מכירים. אם לא מהחריימה של ארוחות שישי, אז ממסעדות ים תיכוניות ומסעדות דגים מפוארות בארץ ובעולם כי הוא נחשב למשובח ביותר.

אם אתם דייגים אתם בטוח פגשתם אותו כי הוא נפוץ מול חופינו בחודשי החורף (עונת הרבייה שלו). אולי אפילו גם נאבקתם איתו כשהוא ניסה להשתחרר מהחכה שלכם.

הבר ים (בשבילכם לנצח לברק) זוכה לפופולריות לא רק אצלנו כי הוא נגיש, זול וכמובן טעים וורסיטילי – מה שאומר שאפשר להכין ממנו מגוון של תבשילים ומטעמים: נא, על האש, בתנור ועוד. אז למה שלא נכיר אותו יותר לעומק? המשיכו לקרוא וגלו הכל על הדג שכבש את העולם.

רקע על בר ים

בר ים אמנם חי בשפכי נהרות (הדגים הצעירים) אבל גם בעומקים רדודים של הים, כולל בים התיכון שלנו ולאחרונה גם גדל במסגרת חקלאות ימית. למען הסדר הטוב – בר ים נהוג לקרוא לדג שגדל בטבע ולברק לדג שמגיע מחקלאות ימית.

אמנם הזנב שלו עשוי מסחוס קשה ויש לו שיניים מסומרות, אבל הוא כשר למאכל ונחשב לעסיסי כי הוא ניזון מדגים אחרים, מסרטנים ומחסרי חוליות. למרות זאת הטעם שלו עדין במיוחד ובשרו רך ועשיר.

לרוב הוא אמנם חי בבדידות ומגיע לגיל של 30 שנה, אבל כדי להתרבות הוא חוזר לחיות בלהקות – מה שטוב לו וגם לדייגים. קל לזהות את הלברק כי יש לו צבע כחול מטאלי, אבל צריך לזכור שיש לו 2 סוגים שנפוצים בישראל:

• הלברק הנקוד שכיאה לשמו מתהדר בכתמים, אבל הוא לרוב יותר קטן (מגיע לאורך של 70 ס"מ בלבד)
• הלברק החלק שלרוב יותר גדול (מגיע גם לאורך של מטר ולמשקל של כ-10 קילו), אבל הוא כסוף בצדדים ויש לו סנפירים קצרים. הסוג הזה לרוב מגיע מחקלאות ימית, כך שלרוב הוא איכותי פחות.

ערך תזונתי של בר ים וסגולות בריאותיות

בר ים נחשב לדג רזה ולמקור טוב לחלבון למי מאיתנו ששומרים על הבריאות (ומי לא?). הדג מכיל כ-20 גרם חלבון ל-100 גרם, כחצי גרם של שומן רווי, כ- 40 גרם של מגנזיום וכ-10 מיליגרם של סידן. לרוע המזל אין בו בכלל אומגה 3, אבל יש בו אומגה 6 ואומגה 9 שמועילות לא פחות.

בנוסף, לבר ים יש שפע של ויטמינים ומינרלים שחיוניים לגוף, במיוחד בכל הקשור לחיזוק מערכות החיסון והעצבים. העובדה שהדג עשיר בברזל מסייעת למניעה של אנמיה.

התאמה לחיך הישראלי

אחד המאפיינים העיקריים של דג הלברק והעובדה שהופכת אותו לאהוב הוא קלות העבודה איתו. הטעם העדין שלו לצד משקלו המשמעותי מתאימים לכל שיטות עבודה לרבות בישול, טיגון, צלייה ואפייה.

אחד האופציות הטעימות והקלות להכנה היא לאפות אותו בתנור אבל מצע של מלח גס, אבל כמובן שיש גם מנות מורכבות קצת יותר שמצריכות הכרות עם טכניקות בישול שונות.

למשל, פילה לברק צרוב במחבת, אפייה בתנור של דג שלם עם עשבי תיבול, טיגון רצועות פילה במרינדה של שמן זית, חומץ בן יין, תבלינים ועשבי תיבול.

רוצים לדעת איך מבטיחים שכל מתכוני הלברק שלכם יהיו מוצלחים (גם ובעיקר אם אתם לא שולטים בטכניקות בישול לסוגיהן)? צפו בסרטון