הישראלים נוהרים להזדמנויות חדשות מעבר לים ונהנים משלל יתרונות להתפתחות אישית. רגע לפני שנארוז את המזוודות, חשוב לבחון מקרוב מהי משמעות הצעד הזה מבחינת מיסוי. רו"ח ישי פלח, יועץ מס המתמחה ברילוקיישן, מרחיב על האתגרים שממתינים לך בדרך למעבר ועל הפתרון שיאפשר לך למצות ממנו את המיטב.
כולם עוזבים את הארץ – לעתים, כשאנו מתחילים להסתכל סביב על המעגלים החברתיים שלנו, זוהי התחושה שאנו מסתובבים איתה. זה מתחיל בחבר קרוב שמקבל הצעה אטרקטיבית לקידום הקריירה שלו במטה החברה בארה"ב. משם, זה ממשיך עם הבן דוד שתמיד דיבר על כמה בא לו לבדוק אם הייאוש באמת נוח יותר במדינה אחרת ולבסוף החליט ליישם. לפני שנספיק לחשוב על זה, נגלה שטרנד הרילוקיישן התחיל לתפוס גם אותך. אין ספק כי ההזדמנויות שממתינות כיום לישראלים מעבר לים נרחבות מאי פעם. העולם נעשה קטן יותר. פתרונות התקשורת הדיגיטליים, הרשתות החברתיות ושיתופי הפעולה הבינלאומיים בקרב עסקים וארגונים, מזמנים יותר מאי פעם אפשרויות מרתקות גם מחוץ לגבולות הארץ. כולנו שמענו כבר בתקשורת על "הנוודים הדיגיטליים" שמנהלים את כל חייהם מהלפטופ המלווה אותם ממדינה למדינה, במסע אחר היעד המושלם. למרבה הצער, לא פעם מגלים אותם הרפתקנים שכשיחזור לארץ, מס הכנסה ימתין להם בסיבוב. יצאתי לשוחח עם רו"ח ישי פלח, המציע פתרונות ייעודיים לישראלים בתהליכי רילוקיישן, וחזרתי עם תובנות חשובות שחשוב לקחת בחשבון לקראת הנסיעה.
אז איך נערכים לקראת העזיבה מול רשויות המס?
נכון להיום, כל אדם המוגדר כתושב ישראל נדרש לדווח על הכנסותיו, גם מחוץ לגבולות ישראל. לעתים קרובות, יחידים שעושים רילוקיישן אינם מודעים לעובדה הזו ולמעשה מעלימים מס ללא ידיעתם. הדרך היעילה ביותר להתמודד עם מצב זה, ככל שהתוכניות שלך בחו"ל ארוכות טווח – היא לשנות את הגדרת התושבות שלך.
יחיד ייחשב כתושב ישראל ככל שמרכז חייו נמצא בישראל. כלומר, כאשר ענייניו הכלכליים, החברתיים והאישיים מתנהלים בישראל באופן דומיננטי. מהגדרה זו עולה שאלה מתבקשת – באילו תנאים ישראל תיחשב מרכז החיים שלנו? התשובה, כצפוי, היא מורכבת ורוויית סתירות.
מצד אחד, קובעת פקודת המס כי יחיד ששהה בארץ מעל 183 ימים בשנה יוגדר כתושב ישראל. עם זאת, ככל ששהה זמן קצר יותר, אך העולה על 30 יום, הוא עדיין עשוי להיחשב כתושב ישראל אם שהה בשנתיים שקודם לכן מעל 425 יום בישראל. לעומת זאת, תושב חוץ מוגדר כאדם ששהה מחוץ לישראל ארבע שנים, אך את תקופת השהות שלו בישראל יבדקו רק בשנה השלישית והרביעית. משמעות הדבר בפועל היא שבמקרים רבים אנו עשויים לבלות את מרבית חיינו בחו"ל ולהגיע למספר ביקורים ארוכים בישראל, כאורחים אצל בני משפחה, ועדיין להיחשב כתושבי ישראל.
אז מה עושים?
בימים אלו, מסביר ישי פלח, פועלות רשויות מס בכל רחבי העולם על מנת לספק מענה יעיל וראוי למגמת הרילוקיישן הרווחת. מתוך הבנה כי עובדי העתיד צפויים לנדוד יותר ויותר ברחבי העולם, נדרשת מדיניות מיסוי חדשה. רשויות המס הישראליות כבר הגישו את המלצותיהן ובקרוב, סביר להניח שהרפורמה החדשה תשנה את כל התמונה עבור היוצאים לרילוקיישן. כדי להבטיח שיהיה באפשרותך למצות את המיטב מהמצב, חשוב שיעמוד לרשותך רואה חשבון המתמחה בתחום הרילוקיישן ומכיר את הרפורמה על בורייה.
רו"ח ישי פלח ממליץ על מספר צעדים שיש לנקוט:
- בראש ובראשונה, על כל אדם העוזב את הארץ לתקופה ממושכת לערוך דו"ח מס בסיוע רואה חשבון כדי להימנע מהפתעות בהמשך הדרך.
- כדי להימנע מסיבוכים סביב הגדרת התושבות, ככל שתקופת השהות הינה לשלוש שנים ומעלה, יש לבצע תהליך "ניתוק תושבות" ממס הכנסה ומביטוח לאומי.
פתרון מקיף לקראת המעבר שלך
"ההמלצות שהועברו למנהל רשות המיסים ישפיעו על הישראלים המנתקים תושבות", אומר פלח, "אבל חשוב לדעת שעדיין יש לא מעט שאלות שלא התייחסו אליהן, כגון: מתי יחלו ההוראות החדשות? האם ישפיעו על הישראלים שעזבו את הארץ? ועוד. לכן חשוב להתייעץ עם רואה חשבון המתמחה ברילוקיישן, כדי שייתן את ההמלצה הנכונה למקרה הספציפי". ישי פלח עבד במשך שנים כמנהל בצוות רילוקיישן ב-EY. במשך 6 השנים האחרונות, משרדו טיפל בעשרות יוצאים לרילוקיישן מידי שנה וסייע להם למצוא פתרונות יעילים ומשתלמים שאיפשרו להם צמיחה ושגשוג בדרכם החדשה. עם יחס אישי ומקצועיות בלתי מתפשרת, רו"ח פלח הוא הכתובת שלך לקראת המעבר המיוחל
