הטורקים הם אנשים מאוד חמים, מלוכדים ומשפחתיים.
המטבח הטורקי הוא רק ביטוי להווי הטורקי החם והאוהב.
למי שמכיר את המטבח הטורקי לא צריך לספר הרבה. מטבח עשיר, מגוון, ייחודי עם טעמים וניחוחות שאין דומה להם בשום מטבח אחר בעולם.
זו החוויה שמצפה לכל מי שמגיע לבית המאפה הטורקי שלנו.
בית המאפה שלנו מציע מוצרים מהמטבח שכל כך הרבה אנשים מתגעגעים אליו, המטבח הטורקי היהודי.
הכול נעשה אצלינו סביב האוכל הטורקי היהודי, בעבודת יד ללא חומרים משמרים ובלי לשנות דבר מהמטבח של סבתא. כי אנחנו מאמינים שהמטבח הטורקי היא מסורת קדושה שאין לגעת בה.
כשכולם בכו על הקורונה…
אז איך הכול התחיל? אני הגעתי בכלל מתחום אחר לגמרי. עבדתי בקניונים בארץ בניהול רשתות של חנויות נעליים. אך כשהגיעה הקורונה וסגרה לנו הכול, צפו ועלו בי הגעגועים לאוכל של אמא. פתחתי קבוצת פייסבוק שקראתי לה 'אוכל טורקי'. משם הכול התגלגל מהר מאוד.
התברר שאני לא היחידה שמתגעגעת לאוכל הטורקי ותוך זמן קצר הצטרפו מעל 50,000 איש. לא האמנתי שיש כל כך הרבה אנשים שמתרפקים על הניחוחות והטעמים של המסורת העשירה הזו. אך המציאות דברה בעד עצמה. אנשים התחילו לבקש שאמכור להם את האוכל הטורקי. האמת שלא ממש הבנתי את זה. אמרתי להם שאני מכינה בסך הכול בורקס טורקי. אך הביקוש רק עלה וגבר ואנשים רבים שהתגעגעו לאוכל הביתי והטוב שנעשה עם כל הלב, פשוט התחילו להגיע אלי הביתה ולקנות. הם הגיעו אלי ממרחקים רק כדי לחזור לטעמים האוטנטיים אליהם הם כל כך התגעגעו.
מהבית לבית המאפה
אז מהמפעל הביתי הקטן כבר לא הצלחתי לייצר את הכמויות הרצויות ויחד עם העזרה המשפחה פתחנו מקום חדש בכיכר סטרומה.
מתברר שהיה זה הצעד הכי נכון והכי מתבקש. אנשים מגיעים אל בית המאפה מכל נקודה בארץ אפילו מקרית שמונה טורחים לקוחות להגיע כדי לאכול בורקס. הדבר מפתיע אותי בכל פעם מחדש אך מסתבר שההתרפקות על המסורת חזקים מהכול.
מגיעים לפעמים אנשים בני 90-80 עם המטפלות והנכדים והם פשוט עושים לי נחת. הם הרי כבר לא יחזרו לטורקיה כדי להריח וליהנות מהאוכל הטורקי ופה הם יכולים לבוא, לאכול ולהתלהב.
חגגו פה הרבה ימי הולדת וימי כיף למבוגרים שפשוט הזילו דמעות התרגשות כשפגשו פה את החוויה ואת האוכל המוכר והאהוב כל כך.
גם כשעוד מכרנו מהבית הגיעו אלי אנשים וחגגו בביתנו אירועים מגניבים ומצחיקים.
מחזירים לאוכל הטורקי את הכבוד האבוד
המוטו שלי במאפייה הוא טריות ואיכות לפני הכול. אם המאפה שיצא אינו מושלם, הוא פשוט ילך לפח. לעולם לא אמכור בורקס שנשארו לי מיום קודם.
הכול נעשה עם חומרי הגלם הכי טריים והכי טובים שיש. הגבינות שלנו ממחלבות מוכרות, התרד מגוש קטיף והתוצרת היא תוצרת הארץ.
המחירים שווים לכל כיס ואפילו לא העלינו מחירים עוד מהמכירה הביתית שהייתה בתחילת הדרך. יכולנו לגדול כי פנו אלי ממפעלים מוכרים רבים, אבל אני מעדיפה להישאר במסגרת הקטנה שלי כי לראות את האנשים שבאים לאכול את האוכל שאני מכינה. לראות את העיניים שלהם ולראות איך הבורקס שלי עושה להם טוב על הלב, נותן לי המון סיפוק ואושר.
מוצרי הדגל במאפייה
במהלך השנים עשיתי קורסים אצל השפים הכי גדולים בטורקיה בשביל הכיף שלי.
למדתי בבית ספר קולינארי באיסטנבול שנקרא שף איסטנבול באיסטיקלל. שם לקחתי הרבה קורסים וסדנאות עם שפים נחשבים כשהתמקדתי בדברים ספציפיים שרציתי ללמוד. משם מגיע הידע המקצועי שלי.
מוצרי הדגל של המאפייה כוללים-
בורקס מים של סבתא ז"ל שנעשה ללא שמן או חמאה. מדובר בבורקס העשוי משני סוגים של בצקים שאני ממלאה אותם בכל טוב. הם מתבשלים בבלילה של נוזלים והתוצאה טעימה במיוחד. מקצה העולם מגיעים אלי לטעום את המאפים.
אני מכינה הרבה סוגי בקלאוות אותם למדתי להכין בטורקיה אצל מלך הבקלאווה חפיז מוסטפה.
אני מכינה גם בצק עלים ובצק פריך, בצקים מוכנים לא נכנסים למטבח שלי.
מלבד כל המאפים הללו אני מכינה מגוון סוגים של מלאבי טורקי העשויים מחלב בלי שמנת ובלי חומרים משמרים. כל מה שנשאר לאחר ארבעה ימים אני מחלקת באהבה גדולה בסוף הערב. לא נשאר דבר בסיומו של יום.
