גלאוקומה היא קבוצה של מחלות עיניים המאופיינות בנזק הדרגתי לעצב הראייה, העלולות להוביל לאיבוד ראייה ואף לעיוורון אם לא מטופלות כראוי. גלאוקומה מכונה לעתים "הגנב השקט של הראייה" משום שבסוגים הנפוצים ביותר שלה, המחלה מתקדמת לאיטה וללא תסמינים מוקדמים מורגשים, ולפיכך רבים אינם מודעים לכך שהם סובלים ממנה עד שכבר נגרם נזק משמעותי.
הבנת המחלה והמנגנון שלה
גלאוקומה קשורה בדרך כלל ללחץ מוגבר בתוך העין, הנקרא לחץ תוך-עיני. העין מייצרת באופן קבוע נוזל הנקרא "נוזל מימי" המזין את רקמות העין. בעין בריאה, כמות הנוזל המיוצר שווה לכמות המנוקזת, כך שהלחץ נשמר מאוזן. כאשר מערכת הניקוז אינה מתפקדת כראוי, הנוזל מצטבר ולחץ העין עולה. לחץ גבוה זה עלול לגרום נזק לעצב הראייה על ידי פגיעה באספקת הדם וגרימת מוות של תאי עצב.
חשוב לציין כי ישנם מקרים של גלאוקומה בהם הלחץ התוך-עיני נמצא בטווח התקין. במקרים אלה, הנזק לעצב הראייה עשוי להיגרם מגורמים אחרים, כגון זרימת דם לקויה או רגישות מוגברת של העצב ללחץ.
סוגי גלאוקומה עיקריים
גלאוקומה פתוחת זווית
זהו הסוג הנפוץ ביותר של גלאוקומה, כ-90% מכלל המקרים. במצב זה, זווית הניקוז בין הקרנית לקשתית נשארת פתוחה, אך ישנה חסימה מסוימת במערכת הניקוז המונעת זרימה יעילה של הנוזל המימי. הלחץ המוגבר מתפתח לאט, והנזק לעצב הראייה מתרחש בהדרגה, ללא תסמינים מוקדמים.
גלאוקומה סגורת זווית
במקרה זה, זווית הניקוז נסגרת או נחסמת לפתע, מה שגורם לעלייה פתאומית וחדה בלחץ התוך-עיני. תסמינים אופייניים כוללים כאב עיניים חד, כאבי ראש, בחילות, הקאות, אודם בעין וטשטוש ראייה. התקף של גלאוקומה סגורת זווית דורש טיפול רפואי מיידי כדי למנוע אובדן ראייה קבוע.
גלאוקומה נורמוטנסיבית
מאופיינת בנזק לעצב הראייה וחסרים בשדה הראייה למרות לחץ תוך-עיני תקין. הגורמים האפשריים כוללים רגישות יתר של עצב הראייה ללחץ או בעיות באספקת הדם לעצב.
גלאוקומה מולדת
זהו מצב נדיר המופיע אצל תינוקות בעת הלידה או בחודשים הראשונים לחייהם. הבעיה נובעת מהתפתחות לא תקינה של מערכת ניקוז העין, המובילה ללחץ תוך-עיני מוגבר.
אבחון גלאוקומה
אבחון גלאוקומה כולל מספר בדיקות:
- טונומטריה: מדידת הלחץ התוך-עיני.
- בדיקת קרקעית העין: בחינת עצב הראייה לזיהוי סימני נזק.
- פרימטריה: בדיקת שדה הראייה לזיהוי נקודות עיוורות.
- גוניוסקופיה: בדיקת זווית הניקוז בין הקרנית לקשתית.
- OCT (Optical Coherence Tomography): סריקה המספקת תמונה מפורטת של עצב הראייה ושכבת סיבי העצב ברשתית.
טיפול בגלאוקומה
למרות שהנזק שנגרם מגלאוקומה אינו הפיך, ניתן לעצור או להאט את התקדמות המחלה באמצעות טיפול מתאים. המטרה העיקרית של הטיפול היא להפחית את הלחץ התוך-עיני. אפשרויות הטיפול כוללות:
- טיפות עיניים: תרופות המפחיתות את ייצור הנוזל המימי או משפרות את ניקוזו.
- טיפול בלייזר: הליכים כמו טרבקולופלסטיה מסייעים לשפר את זרימת הנוזל מחוץ לעין.
- ניתוח: במקרים שבהם תרופות ולייזר אינם מספיקים, אפשר לבצע הליכים כירורגיים כמו טרבקולקטומיה או השתלת שסתומים מלאכותיים כדי ליצור נתיב ניקוז חדש.
גורמי סיכון לגלאוקומה
- גיל מעל 60 שנים
- היסטוריה משפחתית של גלאוקומה
- מוצא אפריקאי, היספני או אסיאתי
- קוצר ראייה או רוחק ראייה קיצוני
- שימוש ממושך בסטרואידים
- מחלות כמו סוכרת, מיגרנות, יתר לחץ דם ובעיות בזרימת הדם
לסיכום, גלאוקומה היא מחלה רצינית שעלולה להוביל לאובדן ראייה בלתי הפיך, אך עם אבחון מוקדם וטיפול נכון, רוב האנשים הסובלים מגלאוקומה יכולים לשמור על ראייתם ועל איכות חייהם. המפתח הוא מודעות, בדיקות סדירות והיענות לטיפול