- שם הספר: Round Ireland with a Fridge – הי הירוק, המקרר ואני
- מאת: Tony Hawks – טוני הוקס, קומיקאי, מוזיקאי וסופר בריטי
- שנת הוצאה: 1998 (בריטניה)
- הוצאת: הקיבוץ המאוחד
- תרגום מאנגלית לעברית: דורית לנדס
תקציר העלילה
הספר מבוסס על סיפור אמיתי לגמרי – מסע יוצא דופן של טוני הוקס, שביצע הקפה של כל חופי אירלנד כשהוא גורר אחריו מקרר. המסע החל כתוצאה מהתערבות מוזרה בפאב: חבר של טוני טען שאין סיכוי שהוא יצליח להקיף את אירלנד כשהוא גורר איתו מקרר. טוני, לקח את האתגר ברצינות. הוא קנה כרטיס טיסה לדבלין, רכש מקרר והתחיל לנדוד מסביב לאי תוך שהוא מתחבר עם המקומיים, זוכה לסיקור תקשורתי באירלנד, ונהנה מהאירוח של העם האירי.
סיבוב באי עם מקרר – ההרפתקה הכי לא צפויה שראתה אירלנד
בשלהי שנות התשעים, כשאירלנד עוד לא הייתה יעד תיירותי חם במיוחד וכשטיולים הרפתקניים נשמעו בעיקר כמו רעיונות של סטודנטים משועממים, קם אדם אחד ולגמרי במקרה הפך אגדה. זהו טוני הוקס – לא הגולש המפורסם על סקייטבורד, אלא הקומיקאי, הסופר והמוזיקאי הבריטי, שנכנס לדפי ההיסטוריה הספרותית בעקבות הימור מוזר במיוחד: להקיף את כל חופי אירלנד כשהוא מצויד במקרר. כן, מקרר אמיתי.
הסיפור מתחיל ערב אחד בלונדון, כשהוקס וחברו שותים ומדברים על החיים. מתוך רגע של שתייה ואיוולת, נולד ההימור – הוקס טוען שיוכל להקיף את כל אירלנד עם מקרר ויגיע בשלום חזרה. חברו כמובן מהמר נגדו. שבועות ספורים אחר כך, מצויד במקרר משרדי, שק שינה, תרמיל ומידה בריאה של הומור עצמי, הוקס נוחת בדבלין ומתחיל במסע לא שגרתי לאורך החופים, הערים והכפרים של האי הירוק.
מה שמתחיל כהתערבות אבסורדית הופך עד מהרה לאחת ההרפתקאות האנושיות המרגשות והמצחיקות של התקופה. הוקס אינו נוסע בתחבורה ציבורית, וגם לא רוכב על אופניים או ברכב שכור. הוא נע בכוח היד – תוך כדי עצירת טרמפים, הליכות, והרבה עזרה מאנשים שפוגשים אותו במקרה. מהר מאוד, המקרר הופך לסמל. לא סמל של שיגעון בלבד, אלא של אומץ, קלילות, ותזכורת שכולנו זקוקים לפעמים לטיפשות קטנה כדי לחזור ולהתחבר לעולם בצורה עמוקה יותר.
מפת המסע
האנשים שאותם הוא פוגש לאורך הדרך הופכים לגיבורי משנה בסיפור. מתברר כי האירלנדים – עם חם, אדיב ואוהב מוזרויות – מאמצים את הוקס ואת המקרר שלו אל לבם. יש מי שמציע לו טרמפ, יש מי שמזמין אותו לביתו לארוחת ערב, ואפילו כאלה שחותמים בברכיים כפופות על דלת המקרר. במקומות מסוימים הוא הופך לכוכב מקומי. במקרים אחרים הוא מתמודד עם עייפות, גשם, חוסר וודאות ותחושת בדידות. אבל ההומור הבריטי המושחז, השנינות, והיכולת לצחוק גם על הרגעים הקשים ביותר – שומרים עליו במסלול.
מעבר לבדיחה הגדולה שמרחפת מעל המסע, הספר מצליח לגעת גם בנושאים עמוקים יותר. דרך מסע עם חפץ מיותר לחלוטין, הוקס בוחן את הקיום המודרני, את החשיבות של חיבור אנושי פשוט, ואת הגבולות המטושטשים שבין מה שאנחנו חייבים לעשות למה שאנחנו בוחרים לעשות כי… פשוט אפשר.
המסע סביב אירלנד עם מקרר הופך למסע פנימי של אדם שנזכר מחדש מהו חופש אמיתי, מהו חיוך שלא נובע מציניות, ואיזו משמעות יש לפשטות בעולם שמקדש תכליתיות.
"האי הירוק, המקרר ואני" הוא ספר מסע שונה מכל מה שקראתם. הוא מצליח להיות מצחיק, פיוטי, מפתיע, ולא אחת – נוגע ללב עד דמעות. לא מדובר בסיפור של שיאים או תהילה, אלא בתיעוד כן של הרפתקה אנושית, כזו שמתחילה כבדיחה ומסתיימת בשיעור חיים. למרבה ההפתעה – המקרר שרד את המסע, וגם טוני. ומאז, השניים כבר נחשבים חלק בלתי נפרד מההיסטוריה התרבותית של אירלנד.
