ציפרלקס היא אחת מהתרופות, אשר בשנים האחרונות, משווקות לנו כ"תרופות קסם". בדומה לריטלין ולאדרל (בתחום הפרעות הקשב והריכוז), והקלונקס (שנושק לתחום תרופות ההרגעה שבו ממוקם ציפרלקס), נדמה כי בעשורים האחרונים, לקחת תרופה מסוג כלשהו הופך אתכם לחלק מהחבר'ה ומספק לכם לא מעט נושאי שיחה עם האנשים הרבים האחרים, שאף הם נוטלים את התרופה (או נוטלים חלופה שלה, ואז אתם יכולים להשוות בין הביצועים J). אבל, עם כל הנימה המשועשעת שעשויה להשתמע ממה שאנחנו כותבים כאן, תרופות בכלל, וציפרלקס במיוחד, הן עסק רציני למדי, ולפעמים, קלה ידם של הרופאים על מקש ה"אנטר" במקלדת, כשהם רושמים למטופלים תרופות "מפורסמות". כן, לפעמים זו גם אשמתנו, במיוחד כשאנחנו מגיעים לרופא ובפינו הבקשה למרשם של תרופה ספציפית. זאת, כי, כאמור, ריטלין, קלונקס, ציפרלקס, וגם אתופן, טלפסט, רוקסט, ויאגרה ותרופות נוספות הפכו להיות חלק מהשיח היומיומי שלנו, ולפעמים (הנה קוריוז קטן) – אפילו שמותיהם משמשים אותנו כשמות גנריים לתרופות המקבילות להן. אבל בעולם בו "דיכאון" מוגדר כאחת מהמגיפות הבעייתיות ביותר של העידן שבו אנחנו חיים והאושר רק לעיתים רחוקות נחשב כבר-השגה, מה לנו כי נתפלא כי אנשים המוצאים מפלטם (ואת האושר שלהם, כתוצאה מכך) בנטילת תרופות הרגעה כמו ציפרלקס?
בינינו?
יש לחיפוש אחרי אושר (ולניסיון לצאת מהדיכאון) גם אופציות גרועות יותר מנטילת תרופות נוגדות דיכאון כמו ציפרלקס (כמו שימוש בסמים או צריכת אלכוהול), אבל אם אנחנו מדברים על השאיפה לאיכות חיים, ולא על רק על "הישרדות" ועל ההסתפקות ברע במיעוטו, בהחלט ישנם לא מעט דברים שאותם ניתן לעשות בכדי לשפר את המצב.
רגע, בעצם, מהו ציפרלקס ומה לא בסדר בנטילת התרופה?
ציפרלקס הינה תרופה הנוגדת חרדות ודיכאון (שהחומר הפעיל בה הוא אסציטלופרם). מנגנון פעולתה מעכב את הקליטה החוזרת של הסרוטונין, ולכן, ציפרלקס שייכת למשפחת תרופות ה-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor). למעשה, היא פועלת על מנגנון הסרוטונין שבמערכת העצבים המרכזית בגוף והיא מעלה את רמות הסרוטונין במוח בגופו של הנוטל. זאת מאחר ונמצא כי סרוטנין מקשר בין תאי העצב באזוריו השונים של המוח. על אף שפסיכיאטרים רבים רושמים אותה למטופליהם ומוצאים בה פתרון יעיל לצורך בטיפול בדיכאון ובחרדות ועל אף, שהציפרלקס נחשבת לתרופה שיש לה הכי מעט תופעות לוואי, יחסית לתרופות האחרות השייכות למשפחת תרופות ה-SSRI, לציפרלקס ישנן תופעות לוואי לא מעטות, המופיעות, הן במהלך נטילת התרופה והן בעת הפסקת נטילתה.
חשוב לדעת, כי בדומה לתרופות ה-SSRI האחרות, גם הציפרלקס מתחילה לפעול באספקט הרגשי כ-3 עד ארבעה שבועות לאחר תחילת הנטילה שלה. רוב תופעות הלוואי המוכרות והנפוצות של ציפרלקס מופיעות כמספר שבועות לאחר תחילת נטילתה, והן כוללות, בין השאר, כאבי ראש, תחושת יובש בפה, תחושות של אי-נוחות בבטן, בחילות, הזעת יתר ועייפות מתמשכת. מרבית תופעות הלוואי תחלופנה תוך זמן קצר, אולם, בכל מקרה כזה, עליכם ליידע את הפסיכיאטר המטפל ולקבל את הנחיותיו בנוגע לכך.
ההפסקה בנטילת ציפרלקס יכולה להתרחש מסיבות שונות – התרופה לא שיפרה את מצבכם הרגשי כפי שהיה מצופה ממנה, הסימפטומים (תופעות הלוואי השונות) לא חלפו ויש להן השפעה מכרעת על תפקודכם, או, לחילופין, שחל שיפור במצבכם, ואתם מסוגלים להתמודד גם ללא נטילת התרופה. כאמור, בדומה לכך שתחילת נטילתה של התרופה לא תתבצע באופן עצמאי ורק על בסיס החלטתכם, גם סיום הנטילה חייב להתבצע עפ"י הנחיותיו של הפסיכיאטר המטפל ובליווי שלו. הפסיכיאטר ינחה אתכם להוריד את מינוני התרופה בהדרגה ובאיטיות עד להפסקת נטילתה כליל, במרווחים זמן קבועים ומדורגים, ולפי שיקול דעתו.
אם תפסיקו את נטילת התרופה בבת אחת וללא ההורדה ההדרגתית של המינון, אתם עלולים לסבול מתסמונת גמילה. ככלל, ניתן לומר כי כל התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה עלולות לגרום לתסמונות גמילה ברמות ובעוצמות המשתנות, אם לא תקפידו להוריד את המינון שאתם נוטלים באופן הדרגתי. סימני הגמילה יתחילו, אצל מרבית האנשים, בתוך פרק זמן של כ-24 שעות (עד למספר ימים) מרגע הפסקת נטילת התרופה. הסימפטומים המשויכים לתסמונת הגמילה המופיעים לאחר הפסקת נטילת תרופות SSRI משתייכים למספר קבוצות עיקריות. הסימנים הגופניים (כדוגמת עייפות ו / או כאב ראש), ההפרעות התחושתיות (המתבטאות בנימול או בתחושה של "זרמים" בגוף), הפרעות השינה (שעלולות לבוא לכדי ביטוי בקשיים להירדם ובסיוטי לילה), הפרעות במערכת העיכול (הכוללות בחילות ושלשול), בעיות באי שיווי המשקל (שמלוות בתחושות חולשה ובסחרחורות, וסימנים נוספים (כדוגמת עצבנות או חוסר שקט).
לרוב, הסימפטומים יהיו, יחסית, קלים ופרק הזמן שהם עלולים להימשך נע בין יום בודד לעד לשלושה שבועות.
אם כן, כבר הבנו שלמרות שהציפרלקס מוצגת, לפעמים, כמפתח-קסם אל האושר הנכסף, במציאות, הסיפור מורכב הרבה יותר…
הקשר בין דיכאון לשינה
התבוננות מזווית שהיא מעט שונה, פחות קונבנציונאלית, עשויה להניב, בחלק גדול מהמקרים, פתרונות שהם לא פחות מוצלחים מהפתרונות התרופתיים. הידעתם, למשל, שלאיכות השינה ולמצב הרוח ישנה השפעה מעגלית האחד על השני?
ובכן, לשינה ולמצב הרוח ישנה השפעה הדדית האחד על השני, וכיום, יש לנו גם הוכחות מדעיות לכך. למשל, מאמר זה, אשר פורסם בשנת 2019 מזהה את הקשר הדו-כיווני המתקיים בין הפרעות השינה לבין הדיכאון. מחקר נוסף, ישן יותר, שנערך על ידי חוקרים באוני' פנסילבניה הוכיח כי חסכים בשינה, אפילו כשהם חלקיים, עלולים להשפיע, משמעותית, על מצב הרוח, ולא לטובה. מצד שני, לא רק ששינה שאינה איכותית משפיעה ישירות על מצב הרוח שלנו לרעה, גם מצב רוח מסוגל להשפיע על איכותה של השינה (כך שאם נתמקד, למשל, בחרדה, נגלה שהיא מגבירה את תחושות ההתרגשות והעוררות, ולכן – היא גורמת לנו גם שלא להיות מסוגלים לישון טוב, להירדם בקלות או לישון שנת לילה רציפה).
אז איך משיגים שינה טובה?
תלוי את מי תשאלו – הדוגלים בשיטות הסבתא ימליצו לכם לשתות משקה חם לפני השינה, להשתמש בשמן לבנדר במבער, או לעשות אמבטיה חמה וארוכה לפני השינה (אבל בזהירות עם הטיפ הזה, אם אתם סובלים מבעיות לחץ דם גבוה או נמוך). עוד הם ימליצו לכם להקפיד על החשכה מלאה של החדר, על שמירה על טמפרטורה קבועה וקרירה בחדר השינה, ואולי, גם לתרגל מדיטציה, יוגה או מיינדפולנס. הרופאים, כאמור ימליצו על תרופות הרגעה, כדורי שינה, נוגדי דיכאון וכד'.
אבל, תאמינו או לא, את אחד מהפתרונות הטובים ביותר לשבירת המעגל המדכא הזה, מציע לנו מזרן איכותי. שנת לילה בריאה, כשהיא מתבצעת על מזרן איכותי, מסוגלת, בחלק גדול מהמקרים, להפוך את מצב רוחכם לטוב יותר, ואף, במקרים מסוימים, למנוע את הופעתו של הדיכאון.
